סיבה 3 מתוך 291 למה השמאל מפסיד
או איך אפשר לערער את נתניהו.
אתחיל מאנקדוטה. בעבודתי עם מפלגת הליכוד, ברגע שהיתה הכרזה חשובה או אירוע, כל חברי הכנסת והפעילים היו מקבלים להדהד את המסר. אף אחד לא שואל שאלות, כולם מבצעים. אפשר לקרוא לזה דף מסרים או בוטים, אבל כך נהוג וככה מנצחים.
בשמאל, זכור לי אירוע בו קידמנו מצע כלכלי שכתב אחד פרופסור מנואל טרכטנברג. ביום הפקודה, ביקשנו מחברי כנסת ופעילים להדהד, ובמשך שלושה ימים התנהל דיון ערכי האם ראוי, מה אפשר לשפר, מה כדאי להסיר, למה לא שיתפו אותי, איך יגיב הקהל הזה, מה יחשוב הבוחר ההוא. אף אחד לא שיתף. ככה מפסידים.
אז נתניהו. הנה כמה תובנות ורעיון.
לרדת לחיי משפחתו, לתפור תיקים או לצעוק רק לא ביבי – לא עובד. אפילו מחזק.
לזכור שהוא לא אוהב מספרי שתיים. תכונה משותפת כמעט לכל מנהיג. לא מתוך מפלגתו (אף פעם אל תגיע למקום ראשון בפריימריס של הליכוד: כחלון, ארדן, סער. רשימה חלקית), ולא מחוצה לה.
להבין שהאיום הכי משמעותי על נתניהו הוא לא האיחוד של בנט לפיד, אלא הפופולריות של בן גביר שיכולה להיות מתורגמת לזליגה של תומכי ליכוד. כאלה שמאוכזבים מהניהול המיניסטריאלי הכושל, שמחפשים פתרון ימני יותר, שמאמינים ששלושים שנה בשלטון זה מספיק או כאלה שחושבים שצריך לאתגר את המלך. קולות מבית, לא של 'סמולנים בוגדים' שיכולים לפגוע באחדות.
אז מה כן? אם נסכם את הנקודות לעיל, במקום שנתניהו יעסוק בחיבור של בנט-לפיד-האחים המוסלמים, להעביר את המאמץ לירי בתוך נגמ"ש הימין. במקום מיליונים על שילוט חוצות של נתניהו בשחור ואדום, לנסות לקדם קמפיין של תומכי ליכוד שעוברים לבן גביר. לייצר תחושה של סחף קולות, כמו קמפיין 'ביבי צריך אריה חזק' של ש"ס ודרעי.
מה השמאל\מרכז\ימין רך מרוויח?
בעבודה נכונה, זה יכול לייצר דם רע שיקדים בחירות, יעודד מעבר מועמדים איכותיים בין המפלגות, להפנות את 'מכונת הרעל' לאפיקים אחרים ולהחליש את הליכוד בכל משא ומתן קואליציוני עתידי. מי שאוהב את נתניהו או שוקל לבחור בן גביר, ממילא לא יצביע אחרת.
האם זה עיקר הקמפיין? ממש לא. אבל במקום לצעוק רק לא ביבי, נסו לצעוק (בדרכים חכמות) בן גביר המלך. זה יחרפן את המלך האמיתי.