האם סקרים משפיעים על קבלת החלטות?

זוכרים שהלכנו לישון עם פרס והתעוררנו עם ביבי? בתחילת קמפיין הבחירות, הסקרים חזו פער דו ספרתי, וקרוב למועד הבחירות אחוזים בודדים לטובת פרס. כלומר, הערך האמיתי של סקר אינו בניחוש המנצח, אלא בזיהוי מגמה. סקר הוא לא כדור בדולח, אלא משקף תמונת מצב של רגע נתון, וכולל טווח טעות.

הבעיה מתחילה כשסקר מפסיק להיות כלי מדידה והופך לכלי השפעה.

למשל אם בוחר רואה שמפלגה לא עוברת אחוז חסימה או לא רלוונטית לקואליציה, הוא יכול להצביע טקטית למפלגה אחרת כדי "לא לבזבז קול" או להצטרף לצד המנצח (bandwagon או Strategic Voting). הסקר בעצם משנה ומעצב את ההחלטה למי להצביע.

בעיה אחרת הם סקרים שמטרתם אינה איסוף נתונים אלא צביעת קהלים, בדיקת בלון ניסוי או שתילת מסר פוליטי דרך ניסוח שאלות מנחות (push polling). למשל, האם אתה תומך בכוונה לשריין את יאיר נתניהו ברשימת הליכוד, או האם אתה תומך בכוונתו של אייזנקוט להקים קואליציה עם מפלגות מוסלמיות.

לכן, יש מדינות שאוסרות פרסום סקרים שבוע או שבועיים למועד הבחירות ובישראל מתום יום השישי שלפני פתיחת הקלפיות.

אז סקרים מקולקלים או שאנשים משקרים?

שתי התשובות נכונות, וזה נוגע בפסיכולוגיה של קבלת החלטות.

יש אנשים שעונים מה שהם חושבים שנשמע "טוב" (הטיית רצייה חברתית), אבל בקלפי אין מי שרואה מה הם מצביעים, אנשים שלא רוצים להודות או מתביישים בבחירה שלהם (Shy Tory factor) או אנשים שמחליטים בימים האחרונים ואפילו מאחורי הפרגוד עצמו.

יש עוד המון תיאוריות ומודלים בתחום הזה ממש.

מה יקרה אם נחייב את חברות הסקרים וערוצי הטלוויזיה לשים כסף על התוצאות שהן מציגות?

לפי הסקרים בבחירות 2024, נראה שטראמפ לפני הפסד, אבל כתבתי כאן שהוא ינצח. למה? חז"ל אמרו Put your money where your mouth is, אז הסתמכתי על פולימרקט. הרעיון שמשתתפים מסכנים כסף מייצר תמריץ שונה לחלוטין מדיווח סתמי בסקר. אבל גם שם יש הטיות של אינטרסים וכסף גדול.

אז מה עושים?

לומדים לקרוא נתונים בעין ביקורתית, לזהות הטיות ולקבל החלטות מושכלות. רוצים לדעת איך לסנן רעשים ולקבל החלטות טובות יותר?